משמורת

משמורת

משמורת ילדים קטינים

בשנים האחרונות קיימת עלייה של דיונים בנושא משמורת ילדים בעת מאבקי גירושין בין בני זוג. הדבר נובע ממספר סיבות, ביניהן המעורבות ההולכת וגוברת של אבות בגידול הילדים, וכן פסק דין מכונן של בית המשפט העליון משנת 2017, שקבע שוויון במזונות בין בני הזוג, כאשר הילדים נמצאים במשמורת משותפת בתנאים מסוימים.

מאבקי משמורת הנם מן הקשים והרגישים בתחום דיני המשפחה: לצד טובת הלקוח, חייבת לעמוד לנגד עיניו של עורך הדין המטפל גם טובתם של הילדים. משרד עורכי דין יוסי הרשקוביץ ושות’ מתמחה בניהול מאבקי משמורת, ומצוי בקשרים מקצועיים עם מיטב אנשי המקצוע בתחום הפסיכולוגיה ובתחומים נוספים המשיקים לנושא המשמורת.

משמורת ילדים

משמורת ילדים – סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן – "החוק") קובע כי:

"אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרותו לעבודה ולמשלח יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו."

סעיף 15 לחוק מגדיר מהו תפקידם של ההורים כאפוטרופוסים טבעיים לילדיהם וכן מפרט את תחומי האחריות שלהם כלפי ילדיהם – דאגה לצרכיהם, חינוכם, לימודיהם, הכשרתם לעבודה, משלח ידם, שמירת נכסיהם, החזקתם, קביעת מקום מגוריהם והסמכות לייצגם.

בהעדר הסכמה בין ההורים, קובע סעיף 19 לחוק, כי יוכלו הם לפנות לביהמ"ש אשר יכריע בדבר או יטיל ההכרעה על מי שימצא לנכון.

שאלות ותשובות

האם ניתן לקבל משמורת משותפת גם כאשר הילדים מתחת לגיל 6?

סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962 קובע את “חזקת הגיל הרך”, קרי חזקה כי באין הסכמה בין ההורים ובאין נסיבות מיוחדות לכאן או לכאן, ילדים מתחת לגיל 6 יהיו במשמורתה של האם. עם זאת, מדובר ב”חזקה הניתנת לסתירה”, כלומר ניתן לקבוע כי גם ילדים מתחת לגיל 6 יהיו במשמורת משותפת או במשמורתו של האב, הכול בהתאם לנסיבות. משרדנו מנוסה במאבקים מסוג זה, ויודע לזהות מקרים בהם ניתן, אם צריך, להפוך את חזקת הגיל הרך ולקבוע הסדרי משמורת אלטרנטיביים.

האם משמורת בלעדית משמעה זכות בלעדית בקבלת ההחלטות על גידול הילדים?

בין אם מדובר במשמורת בלעדית, ובין אם מדובר במשמורת משותפת, חשוב להבין שבכל הנוגע להחלטות קרדינליות לילדים, נדרשת הסכמה מצד שני ההורים. מדובר בהחלטות הנוגעות למשל למסגרת החינוכית של הילד (למשל מעבר לחינוך דתי מחינוך חילוני וההיפך, מעבר לחינוך אנתרופוסופי וכדומה), החלטות רפואיות חשובות עם השלכות עתידיות ועוד.

ניתן לציין כדוגמה תיק שניהלנו במשרדנו, ובו האם הייתה המשמורנית של הילד, והחליטה לעבור דירה למקום מרוחק ממגורי האב ללא יידוע והסכמת האב. כאשר ייצגנו את אביו של הילד, קיבל בית המשפט את עמדתנו והורה לאם לשוב להתגורר במקום שאינו מרוחק ממגורי האב, וזאת כדי למנוע ניכור הורי דה פקטו בין האב לבין הילד.

במידה והוחלט כי תהיה משמורת משותפת בין ההורים, אין תשלום מזונות?

ביולי 2017 קבע כי בית המשפט העליון כי במידה ויש משמורת משותפת בין בני זוג, וכן שני בני הזוג משתכרים ברמת הכנסה דומה האחד לשני, אזי קמה חובה הדדית במזונות לשני ההורים, מה שמבטל דה פקטו את החיוב במזונות ומבטל את חובת תשלום המזונות. עם זאת, הכול תלוי בנסיבות העניין, ובמידה שאכן שני ההורים משתכרים ברמת הכנסה דומה. ביהמ”ש בודק את הן עניין הכנסות הצדדים ויחס ההכנסות ביניהם והן את יחס חלוקת הימים בין ההורים.

קביעת משמורת:

רצונו של הילד

בקביעת המשמורת, רצון הילד עשוי להצטרף כשיקול מרכזי מתוך מכלול השיקולים שילקחו בחשבון.
ככל שגילו של הילד גבוה יותר, כך יינתן משקל גדול יותר לרצונו.
לרצונם של ילדים שגילם מעל 10 שנים, יינתן משקל כבד יותר עם קבלת ההחלטה בדבר המשמורת.
עם זאת, חשוב לזכור, כי ביהמ"ש או ביהד"ר יראו לנגד עיניהם את התמונה בכללותה ויתכנו מצבים שעל אף רצון הילד להיות במשמורת מי מהוריו, תיפסק המשמורת אצל ההורה האחר.
זאת, למשל, באם הוכחה הסתה בלתי פוסקת מצד מי מההורים ו/או קושי על שמירת הקשר בין הילד לבין ההורה האחר.
אלו הם שיקולים מרכזיים בעת קביעת ההורה המשמורן.

שינוי נסיבות

במקרה שהשתנו הנסיבות לאחר שניתנה החלטה בעניין משמורת ילדים, הרי שרשאי ביהמ"ש לשנות את החלטתו, באם נתגלו עובדות חדשות המשפיעות על ההחלטה שניתנה (סעיף 74 לחוק).
עובדות חדשות או נסיבות שהשתנו עשויות להשפיע על טובת הילד ומשכך, במידה ועולה הצורך, הרי שהדבר ייבדק ויתכן שינוי של החלטות קודמות.

משמורת ילדים משותפת

במסגרת הסדר של משמורת ילדים משותפת, שני ההורים הינם המשמורנים של ילדיהם והינם משתתפים בנטל גידול הילדים והטיפול בהם. בשיטות משפט אחרות, נוכל למצוא כי הסדר זה נפוץ יותר וקיימת נטייה לעודד הורים להגיע לידי הסדר מסוג זה.
בארץ, נחלקו הדעות משך שנים רבות בין המצדדים בהסדר זה לבין המתנגדים לו.

הפרמטרים שהוכרו בפסיקה כנדרשים במקרים בהם יורה ביהמ"ש על משמורת ילדים משותפת הם:

  1. תקשורת טובה בין ההורים.
  2. קירבת מקום המגורים.
  3. שני ההורים מכירים בחשיבות הקשר של ילדם עם ההורה האחר.
  4. הסדר המשמורת המשותפת טוב ונכון לשני ההורים.
  5. הילדים מעוניינים במשמורת משותפת.
  6. קיים שיתוף פעולה מלא בין ההורים.
  7. לשני ההורים מסוגלות הורית טובה.
  8. תשלום מזונות הילדים משולם כסדרו.
  9. כאשר שני ההורים מסוגלים לגלות גמישות לעניין צרכי הילדים ורצונותיהם.
  10. כאשר ההורים שומרים על טובת ילדיהם נוכח הקונפליקט שנוצר אצלם כתוצאה מן הפירוד של הוריהם.
משמורת ילדים וזמני שהייה

במרבית המקרים נתונה המשמורת בידי אחד ההורים (לרוב זו האם) ולהורה האחר, הלא משמורן, מוקנות זכויות ראייה עם ילדיו.
הזמני שהייה יכולים להיקבע בהחלטה שיפוטית או בהסכמה ע"י ההורים, במסגרת הסכם הגירושין או כל הסכם פירוד אחר.
יתכן אף הסכם בין שני צדדים, שלא היו מעולם בני זוג, והביאו יחד ילד לעולם;
בהסכם ביניהם, יכול שייקבעו זמני שהייה שיחולו בין האב לקטין, עוד בטרם יצא הקטין לאוויר העולם.

במסגרת זמני שהייה יקבעו לרוב ביקור אחד או שניים בשבוע אצל ההורה הלא משמורן – עם או בלי לינה; וכן כל שבת שנייה לסירוגין.
בנוסף, יכללו זמני שהייה אף את מחצית החופשות והחגים.
תדירות זמני שהייה ומשכם עשויים להשתנות כפונקציה של גיל הילדים.
בפועל, כאשר עסקינן בילדים בגיל העשרה תהא התחשבות גדולה יותר ברצון הילדים, פעילויותיהם ועיסוקיהם לעניין הנהגת זמני שהייה.

אריאל שריג, משרד עורכי דיןיעוץ טלפוני ראשוני ללא תשלום

כיתבו לנו

    דרך בן גוריון 32 רמת גן
    03-3733733
    03-6164469
    ariel@law-as.co.il

    :Follow us

    https://sarig-law.online/wp-content/uploads/2022/02/logo-white.png

    Copyright © artinbal 2018