ליטיגציה
ליטיגציה
לִיטִיגַצְיָה (בעברית: הִתְדַּיְּנוּת, הִדַּיְּנוּת) הוא שם מקובל למקצוע הטיעון בבית משפט. תפקיד זה לרוב נעשה באמצעות עורך דין, ובישראל גם על ידי טוען רבני.
הליטיגציה עוסקת בתחום המשפט הפלילי, במשפט האזרחי ובמשפט המנהלי. הליטיגציה האזרחית כוללת גם התמחות בליטיגציה מסחרית.
תחום הליטיגציה וההופעה בבית המשפט מוסדר בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, בהן מפורטים כללי הפרוצדורה האזרחית, תקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 וכן חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.
תחום הליטיגציה רלוונטי לכל תיק אשר בסופו של דבר מגיע לדיון משפטי, בין אם מדובר בבית משפט, בבית דין או בכל ערכאה שיפוטית אחרת. על עורך דין העוסק בליטיגציה לדעת את סדרי הדין הרלוונטיים להליך המשפטי.
במשך שנים רבות, עורכי הדין בישראל לא נהגו להפריד בין הליטיגציה לשאר סוגי הייצוג המשפטי, ועורכי הדין במשרדים השונים התעסקו בשני התחומים. רק בשנים האחרונות חלה מגמה של התמחות מוגדרת בתחום הליטיגציה, ומשרדים רבים הקימו מחלקות מיוחדות בהן עובדים עורכי דין המומחים בעניין.
בשל העומס הרב על בתי המשפט, ובניסיון לקצר את משך התנהלות המשפטית, שונו סדרי הדין בהליכים אזרחיים במטרה להמעיט את הטיעונים הנטענים בעל פה בבתי המשפט, ואת משך זמן החקירות, כך שבמקום לבצע חקירה ראשית של עדים, קובעות תקנות סדר הדין האזרחי כי יש להגיש תצהירים בכתב; במקום לסכם את טיעוני הצדדים בסיום הדיון המשפטי, נדרשים הצדדים כיום להגיש סיכומים בכתב; ובמקום לבקש בקשות פרוצדורליות בעל פה, התקנו תקנות לפיהן יש להגיש את הבקשות בכתב.
מהי בעצם ליטיגציה ומה ההבדל בין עורך דין רגיל לעוד שהוא ליטיגטור?
הציבור, שאינו בקיא במקצוע, סבור שכל עורך דין שיש לו תואר במשפטים גם מסוגל לייצג בבית המשפט. באנגליה לדוגמה, יש חלוקה ברורה בין עו"ד שתפקידם לייצג בבית משפט בייעוץ משפטי.
בארץ ההבחנה איננה קיימת ועורכי דין מבצעים את שני התפקידים כאשר מקצוע הליטיגציה דורש התמחות וניסיון מיוחדים אשר עורך דין שאינו בקיא בהם עלול להסב נזק ללקוחו או לתיק שהוא מנהל.
ליטיגציה היא אמנות ההתדיינות. היא אמנות של ממש. כשעורך דין נכנס לבית משפט ומייצג את הלקוח, ישנה דינמיקה מיוחדת. יש את הצד המיוצג, ומנגד יש את הצד השני שטוען הפוך ויש את השופט. כליטיגטור יש צורך צריך להיות ער וקשוב לכל הגורמים כולם ולהגיע למצב של שכנוע השופט בנכונות הטיעונים ולהביא אותו לפסק הדין המיוחל.
כאן נדרשת שליטה בתחומים שונים בו זמנית, החל מהפסיכולוגיה – להכיר את הנפשות הפועלות להבין ולדבר אליהם תוך הכרה ושליטה באספקטים הפסיכולוגיים של ההתרחשויות באולם, דרך השליטה המלאה בפרטי התיק, בחוק ובפסיקה, באמנות השכנוע והטיעון. אפשר לטעון באותו עניין ממש אצל שני שופטים שונים והתוצאות תהיינה שונות לחלוטין.
ליטיגציה, טיפים
מה ההבדל בין עורך דין רגיל לעוד שהוא ליטיגטור?
מקצוע הליטיגציה דורש התמחות וניסיון מיוחדים אשר עורך דין אשר אינו בקיא בהם עלול להסב נזק ללקוחו או לתיק שהוא מנהל.
ליטיגציה היא 'שואו ביזנס', צריך להציג בפני השופט, הלקוח והעד
ליטיגציה היא אמנות ההתדיינות. בבית משפט יש דינמיקה מיוחדת. יש את הצד שאתה מייצג, יש את הצד השני שטוען הפוך ממך ויש את השופט. כליטיגטור צריך להיות ער וקשוב לכל הגורמים כולם ולהגיע למצב שכנוע השופט בנכונות טיעוניך ולהביא אותו לפסק הדין המיוחל.
נדרשת שליטה בתחומים שונים בו זמנית, החל מהפסיכולוגיה – להבין ולדבר אל האנשים הנוכחים ולשלוט באספקטים הפסיכולוגיים של ההתרחשויות באולם, דרך השליטה המלאה בפרטי התיק, בחוק ובפסיקה, באמנות השכנוע והטיעון. ע"י אומנות הליטיגציה ניתן לטעון באותו עניין אצל שני שופטים שונים והתוצאות תהיינה שונות לחלוטין.
מדוע עורך דין שלמד משפטים ויש לו ניסיון, אינו יכול להיות ליטיגטור?
לא כל עו"ד הינו ליטגטור.
ליטיגציה היא אמנות הטיעון והשכנוע. בפקולטות למשפטים מלמדים עורכי דין את תורת המשפט, פסקי הדין, תקדימים ונושאים מקצועיים נוספים, אך כמעט ואין הכשרה באומנות הטיעון. כיום זה נכנס לפקולטות באופן מאוד נקודתי, במסגרת השתלמות של כחודש חודשיים וזה מעט מאוד כדי להכשיר אדם להיות ליטיגטור.
למעשה כאשר מגיעים להתדיין בבית משפט, מעבר להתמצאות בתקדימים ופסיקה, דבר שמהווה כשליש מהעניין, רוב המשקל נטוע באומנות הטיעון והשכנוע – ומשפיע ישירות על התוצאות.
מה הקשר בין אישיות עורך הדין וליטיגציה?
כדי להיות ליטיגטור טוב, צריך לדעת לשלוט בנושאים שקשורים לפסיכולוגיה, תקשורת בין אנשים, ניהול מו"מ, אמנות השכנוע והטיעון נושאים שהם לכאורה מעבר לתורת המשפט. רק אדם שמטבעו רוצה לנצח, ויש לו את הבעירה להצליח, יכול להיות ליטיגטור. ליטיגציה היא מלחמה לכל דבר. וכמו במלחמה, צריך גם לדעת מתי לסגת כדי לא לגרום לנזק כבד ללקוח.
