ניתן להתייחס לאפשרויות הבאות כחלופות, אבל הן חוטאות למטרה:

• ניסוח חוזה באמצעות עורך דין וביצוע "פינג פונג" בין הצדדים לצורך תיקונים –  מאד טכני לא מעודד שיח, תקשורת ופתיחות, יכול לפספס נושאים או להציע פתרונות כפויים ולא מתאימים למקרה.
• טיפול זוגי על סוגיו השונים – מעמיק, ארוך, לא ממוקד ורגשי מדי.

פלטפורמת הגישור היא היחידה המאפשרת שיח פתוח, כן, ויחד עם זאת לא טיפולי, מאד מובנה ופרקטי, מכוון מטרה לגיבוש הסכם הורות.

לצורך גיבוש ההסכם צריכים שני ההורים לעתיד לבוא, שהם לעיתים זרים ולעיתים מכרים, לקבוע ביחד כיצד ינהלו ביניהם את ההורות המשותפת, כאשר במרבית המקרים הם גם חסרי ניסיון קודם בגידול ילדים וכלל לא יודעים איך העסק הזה אמור לעבוד.
המון המון חוסר ודאות, אשר קיים גם במקרים של גירושין, אבל אז הזוג המתגרש כבר יודע מה זה להיות הורה ומתמודד רק עם האי ידיעה של גידול ילדים בנפרד.

 תהליך הגישור מאפשר לשותפים ללמוד זה על זו, להכיר אחד את השני טוב יותר בתוך קונטקסט הורי (תהליך הכרות קצר וממוקד יותר), לוודא שיש מכנה משותף מספק, תפיסות עולם דומות לגבי חינוך וגידול ילדים, ערכים דומים.
בקיצור – לבחון האם הם בכלל מסוגלים להיות שותפים להורות, דבר מורכב העשוי לערער גם זוג נשוי אשר חי ביחד מספר שנים לא מבוטל טרום ההורות.

 חווית ההורות היא למעשה הדבר הכי גדול בחיים שלנו, יותר מנישואין, והדבר היחיד בחיינו שאינו הפיך.
כניסה לשותפות שכזו מחייבת שכל אחד מהצדדים יחוש ביטחון רב לגבי אופן ניהול הקשר ההורי.

גישור במקרה זה מיועד להסדרת האופן בו השותפים יגדלו את ילדיהם המשותפים, תוך הגדרת חובותיו וזכויותיו של כל אחד מהם הן כלפי הילדים והן כלפי ההורה השני.
טובת הילדים חשובה אבל באותה מידה גם טובת השותפים. מאחר ואין הכרות מקדימה, ככל שההסכם יהיה מפורט יותר וידון מראש בסיטואציות ומצבים אפשריים, כך יגדל הביטחון לגבי הקשר ההורי.

הורות משותפת היא סוג של זוגיות לכל החיים, גם אם לא רומנטית.
לעיתים מדובר ברווקים ששנים נמצאים בחיפוש זוגיות כושל ואינם מסוגלים למצוא בן/בת זוג רומנטי, כך שהשאלה האם הם מסוגלים למצוא שותף נכון להם להורות, לסנן ולבחור נכון בסיטואציה זו מעלה חששות רבים שהליך הגישור מסוגל להפיגם.

• במקרה ואין לכם שותף או שותפה לתהליך ואתם מתחילים תהליך חיפוש אחר שכזה/כזו, הגדירו לעצמכן מה אתם מחפשים בשותף או שותפה להורות ומה התכונות החשובות לכן שיהיו לו/לה.
• נכון, אתם לא בחיפוש אחר אהבת חייכם ופרטנר רומנטי, אבל אתם בחיפוש שותף לדבר הכי גדול שעומד לקרות בחיים שלכם. חשוב שתמצאו חן זה בעיניי זו. כן, גם ברמה החיצונית השטחית (למרות שלא מדובר במשיכה מינית). אל תשכחו שהגנים המשותפים שלכם עומדים לייצר ילד משותף אז מומלץ שתאהבו את מה שנמצא שם (חלק גדול לפחות).
• אתם הולכים לחלוק את החיים שלכם למשך שנים רבות. כדאי שתחבבו זה את זו, תהיה ביניכם תקשורת טובה ומכנה משותף רחב שיצמצם מלכתחילה אי הסכמות וסכסוכים עתידיים.
• סינון המועמדים צריך להתבסס על תקופת הכרות שדומה מאד לדייטינג רומנטי. מומלץ שתיקחו זמן להכיר אחד את השני כבני אדם, לבלות ביחד, לצאת, להנות, לפני שאתם צוללים לדיונים באג'נדה ההורית.
• לאחר שנראה שיש חיבה הדדית ורצון משותף להתקדם בתהליך, מומלץ לבצע סינון רפואי ראשוני – על 2 הצדדים לבצע בדיקת HIV, האישה תבצע בדיקות גנטיות (ובמידת הצורך בהתאם לתוצאות גם הגבר), והגבר יבצע בדיקת איכות זרע.
• רק כאשר הסינון הרפואי הראשוני מצביע על התאמה בסיסית והעדר בעיות (או בעיות שהשותפים מוכנים להתמודד עימן בטיפול הרפואי), מומלץ לפנות לתהליך גישור ולהתקדם לקראת ניסוח הסכם הורות משותפת.
• במקביל לתהליך הגישור מומלץ לפנות יחדיו לייעוץ אצל איש מקצוע (פסיכולוג ילדים). מעבר להכוונה ולהדרכה ההורית ההכרחית, הפגישות עצמן יכולות לשמש כמבחן התאמה. בשיחה עם איש המקצוע, הוא יכול לשאול שאלות שהתביישתם לשאול בעצמכם או שכלל לא חשבתם עליהן, יתפתח דיון ותופתעו מהתשובות או מעצם התגובות. זה עלול לחסוך לכם כאב לב עתידי.